בפברואר 2024, אחרי הרבה ימי מילואים, החלטנו לעשות חופשה משפחתית קטנה כדי לשנות אווירה. סגרנו דירת AIRBNB שאנחנו אוהבים בחדרה, וכהרגלנו רצינו לנצל את ההזדמנות גם לטיול אופניים משפחתי.

כמובן שהעמסנו את כל האופניים על הרכב ויצאנו לדרך. המתקן של THULE היה אז חדש יחסית אצלנו והתגלה כנוח מאוד. אני אשתדל לפרט עליו יותר באחד הבלוגים הבאים, אבל בינתיים אני יכול לומר שאחרי קצת יותר משנה של שימוש אנחנו ממליצים עליו בחום.

במהלך המילואים הכרתי חבר חדש ומדהים שעונה לשם רון רון (לא, זאת לא טעות). הוא גר בעין עירון והמליץ על שבילי השדות של כפר גליקסון ושמורת אלוני יצחק כמסלול רכיבה אידיאלי למשפחה. בנוסף, לרון יש מספר סוסים, והוא הציע לפגוש אותנו באמצע הדרך לחוויה שחשבתי שתהיה מושלמת לילדים.

רגע לפני שנצלול לעומק, כדאי לדעת שהחלק הראשון של הבלוג עוסק בעיקר בחוויות באתגרים המפתיעים שהזדמנו לנו ובלקחים שאספנו. בחלק השני תוכלו למצוא סיפור דרך מפורט, כולל מפה וקובץ GPS. 

בניגוד להרגלי הרגיל, שבו אני בודק מראש מסלולים לפני שאני יוצא לרכוב בהם עם הילדים, הפעם ויתרתי על בדיקה מקדימה. הסתמכתי רק על מפות ותצלומי אוויר – החלטה שהתבררה כבעייתית.

כבר כשהגענו, הבנו שהולך להיות מסובך. המקום שבו תכננו לחנות, מקום מסודר ליד תחנת דלק, היה מוצף בבוץ (רמז לבאות) ונאלצנו למצוא מקום חלופי על כביש 652. העיכוב לא היה נורא, אבל זה הוסיף מורכבות מסוג אחר כי נדרשנו לחצות כביש עם הילדים – דבר שלא תכננו מראש.

עבור יהב בן ה-5 זאת הפעם ראשונה שבה הוא נחשף לרכיבה ממושכת על שביל כורכר. ואם זה לא מספיק, הוא נדרש לעשות זאת על אופניים חדשים עם גלגלי 20 אינץ' שהבאנו לו רק כמה ימים קודם לכן.

מה שלי נראה היה כהתקדמות טבעית, התברר כאתגר גדול בשבילו. שתי דקות אחרי שהתחלנו לרכוב הוא פשוט עצר ואמר שהוא לא מוכן להמשיך. בתוך תוכי התבאסתי, אבל ידעתי שאין טעם ללחוץ עליו. במקום זאת, החזרנו את האופניים לאוטו והושבנו אותו על הסבל שלי – החלטה שהתבררה כנכונה, כי הוא מאוד נהנה מהחוויה.

השבילים הראשונים היו נפלאים, השמש חיממה בדיוק במידה הנכונה, והכל הרגיש מושלם. רק נועה הקטנה שישבה על כיסא הילדים לא התעניינה במה שקורה, ופשוט נרדמה כמעט מיד לאכזבתי.

אחרי כשלושה קילומטרים היינו אמורים לפגוש את רון רון עם הסוסים, אבל אז התברר שרכבנו בכיוון הלא נכון. במקום לעצור לרגע ולהבין מה קורה לחצתי שנמשיך, כי פחדתי שלא נגיע לסיום המסלול. ידעתי שאנחנו סוטים מהדרך, אבל איכשהו הייתי בטוח שנמצא את הנתיב הנכון. וזו כמובן הייתה טעות גדולה, כי בסוף באנו להנות מהדרך.

הדרך שלנו התחילה להיות יותר ויותר מסובכת. כדי להתחבר לשביל הראשי, נאלצנו לחצות שדות – רעיון רע מאוד אחרי כמה ימים של גשם. הבוץ היה עמוק יותר ממה שחשבתי, האופניים שקעו, ודורון בת ה-10 התבאסה עד דמעות. היא פחדה להמשיך, ואנחנו נשארנו תקועים, כועסים ומלאי תסכול. כן, בעיקר עליי.

לקח קצת זמן, אבל אחרי הרבה שכנועים (ולא מעט בכי) הצלחנו להמשיך. בסופו של דבר הגענו ליעד – שדה פתוח מלא בפרחים צבעוניים. דורון התאוששה, הסתכלה מסביב ופתאום חייכה. "זה היה שווה את זה", היא אמרה. וזה באמת היה נכון.

בדיעבד, זה היה טיול קשה אבל חשוב. כולנו למדנו שיעורים משמעותיים: על אופניים, על סבלנות ועל התמודדות עם תקלות לא צפויות. נוכחנו שוב לדעת שהמטרה חשובה, אבל הדרך אליה לא פחות. ושאם נעצור רגע לקחת אוויר, נוכל פשוט ליהנות יותר.

אז מה למדתי? הנה כמה תובנות שיעזרו גם לכם:

🚴כשההורים מכירים את הדרך – הילדים נהנים יותר: מעבר לתכנון מוקדם, מומלץ גם לרכוב לבד על המסלול לפני שמביאים את כל המשפחה. כך תדעו למה לצפות ותוכלו להתאים את הקצב ואת המסלול לילדים. חניה, חציית הכבישים, איפה מתחילים ואיפה מסיימים. כי כל פיפס קטן יכול להפוך מסלול מושלם למסלול מכשולים.

🚵 מה שנראה לך פשוט – יכול להיות הר האוורסט עבורם: אתה אולי לא מתרגש משביל כורכר, אבל מסתבר שלילד קטן זה עלול להיראות כמו שטח של מירוץ הישרדות. להכניס אותם בהדרגה זה המפתח.

🔄 אופניים חדשים זה נהדר – אבל הסתגלות לוקחת זמן: מעבר בין גדלים הוא קפיצה משמעותית לילדים קטנים, במיוחד אם האופניים החדשים עדיין קצת גדולים. כדאי לתת לילד זמן להתרגל לאופניים ולבנות ביטחון בהדרגה.

💡 תעודדו – אל תלחצו: אם ילד נתקע, לפעמים אפשר פשוט לשים אותו על הסבל או הכיסא. לתת לו לחוות את המסע בדרך אחרת זה ההבדל בין "אני שונא אופניים" ל"מתי הרכיבה הבאה?".

🌍 היעד חשוב – אבל הדרך חשובה יותר: לפעמים אנחנו כל כך רוצים להגיע לסוף המסלול, שאנחנו שוכחים ליהנות מהדרך. תלמדו ליהנות מכל רגע. גם מהעצירות, ואפילו מהטעויות.

🌧️ הרפתקאות הן כמו בוץ – לא כולם נהנים מהן באותה מידה: כשהדברים נתקעים, עבורכם זה יכול להיות רגע של כיף ואתגר, אבל עבור הילדים זו עלולה להיות חוויה מתישה ומעייפת. ותכל'ס, לפעמים זה גם בדיוק ההפך. אז לפני שאתם קופצים להרפתקה, בדקו אם כל בני המשפחה באמת מוכנים.

טיול האופניים הבא שלנו כבר מתוכנן, והפעם? אנחנו יודעים בדיוק איך לעשות אותו נכון. 🚴‍♂️

סיפור דרך: מסלול לשמורת אלוני יצחק

נקודת התחלה:
התחלנו את המסלול סמוך לכביש 652, מעט דרומית לבנימינה, אך לא הייתי ממליץ על נקודה זו לחניה בשל הצורך בחציית הכביש. במקום זאת, עדיף לחנות בתחנת "דור אלון" בגבעת עדה – חניה מסודרת ונוחה. עם זאת, כדאי להימנע מימים גשומים, שכן השטח באזור עלול להיות בוצי מאוד.

המסלול:
מהחניה עולים על אחד משבילי הכורכר לכיוון מזרח. אין צורך לדייק, כמעט כל שביל יוביל אתכם בכיוון הרצוי. לאחר הליכה נינוחה, תגיעו לבריכת מים קטנה – כאן יש לפנות מעט צפונה ולאחר מכן להמשיך מזרחה אל תוך שמורת אלוני יצחק.

נקודת הסיום:
אנחנו בחרנו לעשות את המסלול בכיוון אחד בלבד. כשהגענו לשמורה, השארתי את המשפחה במקום וחזרתי אל הרכב כדי להביא אותו לנקודת הסיום.

לסיכום:
השמורה עצמה יפהפייה ומרשימה בכל עונה, והיא שווה ביקור גם בלי קשר למסלול ההליכה. אם אתם מחפשים מסלול משפחתי נעים ונגיש – זה בהחלט מסלול מומלץ.

להורדת קובץ הניווט (GPX) לחצו כאן.

ההמלצה נכתבה על ידי משה קפטובסקי, מייסד BIKES4KIDS ואבא של דורון, יהב ונועה.

רוצים לקבל המלצות קבועות למסלולי רכיבה לכל המשפחה? הצטרפו לקבוצת הוואטספ השקפה שלנו "איפה רוכבים הסופ"ש". הודעה אחת בשבוע, רק על ידי מנהלים, רק תוכן איכותי.

רוצים לשתף אותנו במסלולים האהובים עליכם? כתבו לנו בוואטספ ונשמח להעלות אותם לבלוג!