הרבה מים עברו בנהר מאז היום שבו עצרו לנו קונטיינר שלם של אופניים – רק בגלל קסדה אחת. זו הייתה אי הבנה קלאסית: נאמר לנו שמכון התקנים צריך לבדוק את הקסדה לפני אישור הייבוא, ואנחנו, בתמימות, הזמנו מהיצרן קסדה אחת לבדיקה שהצטרפה להזמנה גדולה. רק אחר כך גילינו שהבדיקה היא בכלל למסמכים – ולא לקסדה עצמה. אבל מכיוון שאסור לייבא קסדות בלי אישור, עצרו את כל הקונטיינר בנמל. כן, גם את זה עברנו. 😊

האמת היא שעוד יותר מים זרמו מאז הרגע שבו פנינו, כזוג הורים, אל יצרני אופניים איכותיים לילדים וסיפרנו להם שיש לנו חלום: להביא את האופניים שלהם לישראל. הם כמובן אמרו לא. אבל אנחנו לא ויתרנו. המשכנו לפנות, להתכתב וללחוץ. לא חיכינו להזמנה כדי לטוס לבקר אותם במשרדים – רק כדי לשכנע אותם שהזוג הזה מישראל, שאין לו ניסיון בייבוא אופניים, דווקא כן יכול לעשות את זה נכון.

בשנה הראשונה כתבנו על כל המכשולים שעברנו בדרך לפתיחת החנות. מאז עבר כל כך הרבה, שקשה להאמין שזו רק תחילתה של הדרך. כשאנחנו קוראים היום את הפוסט ההוא, ובעיקר את החלק שחתמנו בו בשאלה "מה הלאה?", אנחנו מרגישים סיפוק גדול – כי את רוב מה שרצינו להספיק, באמת הצלחנו. וגם הפעם נגיע לאותה שאלה. אבל לפני כן, יש לנו עוד כמה דברים חשובים לשתף.

במעגלים הקרובים, שחשופים יותר לאתגרים שלנו, שואלים אותנו לא פעם מה מחזיק אותנו שנתיים עם אותה התלהבות. והאמת שהתשובה לא השתנתה מאז היום הראשון: אנחנו פשוט מאמינים במה שאנחנו עושים. אנחנו מאמינים שרכיבה של ילדים על אופניים היא מתכון לשמחה – לילדים עצמם וגם להורים.

במגירה שלנו יש כתבה אחת שמלווה אותנו מהרגע שהתחלנו. כתבה יפהפייה של נטע אחיטוב שהתפרסמה ב"הארץ" ב-27 באוקטובר 2021, תחת הכותרת: "המקום שבו גדלים הילדים המאושרים בעולם". היא מציגה איך בני נוער בהולנד מדווחים בעקביות על שביעות הרצון הגבוהה ביותר מהחיים.

והנה קטע מהכתבה שנשמרה אצלנו עד היום:

"הורים הולנדים לא חוששים לאפשר לילדיהם לרכוב לכל מקום. מקובל להרכיב תינוקות קטנים בתוך מנשא, ולהושיב פעוטות בתוך ארגז ישיבה המחובר לאופניים. בגיל ארבע הילדים לומדים לרכוב בעצמם ללא גלגלי עזר, ורוכבים לצד הוריהם. בבית ספר יסודי הם כבר רוכבים לבדם הלוך־חזור ואף מקבלים שיעורים בבית הספר על התנהלות נכונה באופניים.

ואיך זה קשור לאושר? ובכן, שורה ארוכה של מחקרים מצאה שזה קשור מאוד. סקר שערכה ממשלת הולנד גילה שילדים שמגיעים לגן ולבית ספר על גבי אופניים מעידים על שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים, מפגינים פחות מתח וחשים חופש ועצמאות. לפי מחקרים אחרים, רכיבה מפחיתה מחלות שונות כמו סוכרת, סרטן ודיכאון. למעשה, לפי הדוח של יוניסף, רכיבה היא הגורם השני בתרומתו לרווחתם של מתבגרים. הרכיבה דורגה אפילו גבוה יותר ממספיק שעות שינה, והיא שנייה רק לאכילת ארוחת בוקר באופן קבוע".

אז כששואלים אותנו מה אנחנו בעצם עושים, התשובה שלנו ברורה: אנחנו לא רק מוכרים אופניים – אנחנו שותפים לשינוי. שינוי של תרבות הרכיבה בישראל, שהיא הרבה יותר מרק רכיבה. אנחנו חלק מתנועה שרוצה לראות יותר ויותר ילדים עולים על אופניים כבר בגיל צעיר – רוכבים לגן, לבית הספר, יוצאים לרכיבות משפחתיות בטבע, וגם לטיולים עם סבא וסבתא.
כי בסופו של דבר, זה פשוט עושה את כולנו שמחים יותר.

ואם יורשה לנו להיתלות באילנות גבוהים, אפילו הרצל, כבר בנובמבר 1896 כתב בשבחי הרכיבה. בזמן שאנשים מסביבו עוד התייחסו בחשדנות לכלי המוזר הזה שנכנס לעולם, הוא פיאר את האופניים במאמר: "האמת היא, שהרכיבה אינה עבדות, כי אם תענוג, ולא רק סתם ספורט של יהירים, אלא כלי תחבורה שפחות ופחות יהיה אפשר לוותר עליו, כאשר יחדור לתנאי התחבורה האחרים". כמו הרבה דברים אחרים, נשמע שגם בזה, הוא חזה טוב מכולם.

השנה עסקנו כפי שהבטחנו, בשיפור נראות החנות ושיפוץ הסדנה, כך שתאפשר לכם הלקוחות חוויה טובה יותר.