איך לבחור אופניים לילדים

איך לבחור אופניים שמתאימים לילדים? גובה, גיל וגודל גלגל – אלה הפרמטרים שרובנו נתחיל איתם, וכולם בהחלט משמעותיים. הם משמשים ככללי אצבע להתאמה בין גודל האופניים לבין גודל הילד או הילדה, אבל האמת היא שחשוב מאוד לא להתבסס עליהם בלבד. יצרנים שונים מעצבים את השלדות בצורות שונות, ולכן אופניים עם גלגלי 14 אינץ' של מותג אחד לא יתאימו לאותם הגבהים כמו אופניים עם גלגלי 14 אינץ' של מותג אחר. ממש כאן למטה הוספנו טבלה שמפרטת את גודל הגלגל שמתאים בדרך כלל לכל גיל וגובה, אבל זכרו שמדובר בכללי אצבע בלבד לחיפוש ראשוני שמטרתו לצמצם את האפשרויות. לאחר שתבינו מהן הקטגוריות שיכולות להיות טובות עבור הילד או הילדה שלכם, אנחנו ממליצים מאוד לבצע מדידה מדויקת יותר. את ההתאמה הטובה ביותר נקבל לפי התייחסות משולבת גם לגובה וגם לפרמטר מעט אלמוני אבל חשוב מאוד – אורך הרגל הפנימית. מה הוא בדיוק אומר, איך מודדים אותו ואיך משתמשים בו כדי למצוא את האופניים המושלמים לילד או הילדה? כל התשובות במדריך שלפניכם. התאמת מידות לגודל גלגל - כללי אצבע גודלגלגל גיל גובה רגלפנימית אופני "12 2-3 שנים 90-100 ס"מ 38-48 ס"מ אופני "14 2-4 שנים 94-112 ס"מ 38-50 ס"מ אופני "16 4-6 שנים 104-122 ס"מ 40-56 ס"מ אופני "18 4-7 שנים 109-130 ס"מ 43-58 ס"מ אופני "20 5-8 שנים 113-137 ס"מ 48-64 ס"מ אופני "24 8-11 שנים 124-150 ס"מ 57-71 ס"מ אופני "26 11+ 124 ס"מ+ 64 ס"מ+ אז מהי בכלל רגל פנימית? מידת הרגל הפנימית לא מוכרת לרובנו, והאמת היא שאפילו אם תחפשו אותה בגוגל כמעט ולא תמצאו תוצאות. אך כאשר מדובר בהתאמת אופניים לילדים, המידה הזו עשויה להתגלות כחלק החשוב ביותר בבחירה – במיוחד כשמדובר בילדים קטנים. באנגלית המונח מופיע באופנים שונים – inner leg ,inside leg או inseam. מידת הרגל הפנימית היא המרחק האנכי שנוצר בין הרצפה ובין המפשעה בעת עמידה. במילים אחרות, זוהי המידה שמייצגת את גובה האוכף שיאפשר לילד או הילדה לגעת עם הרגליים בקרקע באופן מלא תוך כדי ישיבה על האופניים, ולכן היא חשובה במיוחד בבחירת אופניים לילדים. כמו כן, באופני ילדים איכותיים אורך הקראנק (המוטות שמחברים בין הפדלים לגלגל השיניים) מותאם לאורך הרגל. זוהי הסיבה שרוב מותגי האופניים המובילים מציינים את אורך הרגל הפנימית המומלץ לשימוש בכל דגם, וחלקם אפילו ממליצים להתבסס על אורך הרגל הפנימית בלבד ולא על הגובה הכולל של הילד או הילדה. אם מצאתם אופניים שמוצאים חן בעיניכם אבל לא מצויינת לגביהם מידת הרגל הפנימית המומלצת, תוכלו להתבסס במקומה על גובה האוכף המינימלי והמקסימלי - שהיא למעשה מידה מקבילה לאורך הרגל הפנימית. איך מודדים את אורך הרגל הפנימית ב-3 צעדים פשוטים? אחרי שהבנו למה זה חשוב, זה הזמן להבין איך מודדים את אורך הרגל הפנימית. מבקשים מהילד או הילדה לעמוד זקוף עם הגב לקיר ורגליים מפוסקות מעט, בדומה לפיסוק שנוצר בעת ישיבה על אופניים. לוקחים ספר עבה או חפץ דומה ומצמידים אותו בעדינות לאזור המפשעה תוך כדי שהוא צמוד לקיר מהצד השני. אם הילד או הילדה מסוגלים, רצוי לבקש מהם להחזיק את הספר באמצעות הרגליים. באמצעות מטר או סרט מדידה, מודדים את המרחק האנכי שבין הקצה העליון של הספר ובין הרצפה – בדיוק כמו בסרטון ההדגמה. את המדידה רצוי לבצע עם נעליים ובגדים מתאימים לרכיבה כדי לדמות ככל האפשר את מנח הגוף שיתקבל בעת ישיבה על אופניים. עכשיו כשיש לנו את גובה הרגל הפנימית, איזה אופניים נבחר? קודם כל, צריך להתחשב במיומנויות הרכיבה של הילד או הילדה. כשמדובר באופני איזון או אופני רכיבה ראשונה, חשוב לוודא שאורך הרגל הפנימית הוא לפחות לפי המידה המינימלית שמומלצת על ידי היצרן (או כגובה האוכף המינימלי אם לא צויין אורך רגל פנימית). זה יבטיח שהילד או הילדה יוכלו לגעת בקרקע עם כל כף הרגל, ויגדיל את הבטיחות והנוחות בשלבים הראשונים. לילדים שכבר התנסו ברכיבה, ושיודעים להשתמש במעצורים, מומלץ להרים את גובה הכיסא בהדרגה כך שרק קצות האצבעות יגעו בקרקע בעת ישיבה על האוכף. אם הילד שלכם כבר שם – תוכלו לבצע את המדידה תוך כדי עמידה על קצות האצבעות, או לחילופין להוסיף למידת הרגל הפנימית שהתקבלה 5-10 ס"מ, לפי גודל הרגל. לחשוב בגדול – אבל לא בגדול מדי הורים רבים חושבים שהדבר הנכון הוא לרכוש אופניים שקצת גדולים עבור הילד או הילדה, וכך לאפשר להם "לגדול לתוכם" ולהאריך את משך השימוש בהם. אנחנו בעד שימוש חכם וארוך ככל הניתן, אבל רכישת אופניים גדולים מדי עשויה להתברר כטעות. התוצאה של רכישת אופניים גדולים תהיה חוסר נוחות וחוסר בטיחות – בעיקר כשמדובר באופני איזון או אופני רכיבה ראשונה. אם הילד או הילדה לא יוכלו לעלות עליהם בקלות או להשתמש ברגליים לעצירת חירום – הם צפויים לפתח רתיעה מהרכיבה עליהם. במקום ליהנות מהאופניים החדשים, הם עלולים למצוא את עצמם מתוסכלים ומאוכזבים. על כן, ההמלצה שלנו היא לרכוש את האופניים הגדולים ביותר שעדיין מאפשרים שימוש בטוח על פי מדידת הרגל הפנימית כפי שפירטנו בהתחלה. כך תוכלו גם לשמור על בטיחות, וגם ליהנות ממשך שימוש ארוך. אם מידת הרגל הפנימית היא 40 ס"מ למשל, אופניים שמותאמים למידת רגל פנימית של 39-50 ס"מ יהיו בחירה מצוינת. כמו כן, בדרך כלל מידת הרגל הפנימית תתאים לגדלים שונים של גלגלים. במצב כזה מומלץ לבחור בגלגלים הגדולים ביותר שמתאימים למידות – זה יהפוך אותם לנוחים יותר לרכיבה ככל שהילד או הילדה יגדלו וכך יאריך את משך השימוש בהם.

רגע של איזון ואיך מגיעים אליו

יש רגע כזה, שבו הילד/ה שלך פשוט מרחפים על אופני איזון. לא דוחפים, לא נאבקים – פשוט גולשים, מאוזנים, מבסוטים. אבל עד שזה קורה – יש דרך. לפעמים קצרה, לפעמים קצת יותר ארוכה. עברנו את הדרך הזו עם שלושת הילדים שלנו – דורון, יהב, ועכשיו נועה הקטנה. ובכל פעם שזה קורה – כמו אצל נועה, כשהיא מרימה רגליים ונוסעת קדימה עם חיוך – זה רגע קטן שעושה לנו טוב בלב. יש בזה משהו שמזכיר את התחושה ההיא מהילדות, של חופש פשוט ונעים. והכי כיף לראות את זה קורה שוב – אצלה. אז כתבתי את הבלוג הזה – מתוך החוויות שלנו כמשפחה, עם 7 טיפים קטנים שיעזרו לכם להכיר את הדרך. כי גם בלמידה של אופני איזון יש תהליך, וזה לפעמים לוקח זמן. כמו כל דבר שמלמדים ילד – צריך סבלנות, עקביות, ובעיקר ליווי רגוע מהצד שלנו. בסוף הטיפים – תמצאו גם מילה על הדרך לגן, ועל איך אופני איזון הפכו אצלנו לא רק לאמצעי תחבורה, אלא לחלק מהרגעים הכי כיפיים של היום. 1. לפני הרכיבה – היכרות רגועה- לפני שמתחילים לרכב, חשוב קודם כל לעשות היכרות עם האופניים – לאט, בנחת, בלי לחץ. אנחנו ממש ממליצים– לעשות משהו קטן יחד. זה יכול להיות פתיחת הקופסה, הרכבת הפעמון, יישור הכידון, או סתם להניח את האופניים ליד הילד/ה ולבחון אותם ביחד –כל דבר שייצר חיבור משותף ויאפשר להתחיל את החוויה בצורה חיובית ונעימה. זה משהו קטן – אבל משמעותי. כי מה שנראה לנו כהורים כזוג אופני איזון קלילים וקטנים, נראה לילד גדול ולפעמים מאיים. לכן, ככל שהכניסה תהיה רכה יותר – כך הילד ירגיש שהאופניים הם חלק טבעי מהעולם שלו. גם בלי לרכב, עצם ההתעסקות מסביב יוצרת תחושת שליטה וביטחון – והופכת את הצעד הבא, הרכיבה עצמה, להרבה פחות מרתיע. 2. כיול הכיסא (וגם הציפיות)- כיוון נכון של הכיסא הוא מאד משמעותי. הילד/ה צריכים לשבת כששתי הרגליים נוגעות בקרקע בנוחות – לא נמוך מדי, ולא גבוה מדי. בגדול מתחילים כשהברך מעט כפופה. אפשר לנצל את ההזדמנות לתת לילד לשבת – בלי לעשות מעבר לזה. 3. הולכים לפני שרוכבים- הרבה הורים מדמיינים שהילד יעלה, יתיישב וירוץ עם האופניים. בפועל – זה לרוב לא קורה ככה. בהתחלה, נועה פשוט הלכה כשהאופניים בין הרגליים. גם הגדולה שלנו, דורון, הייתה בדיוק ככה – ואנחנו רואים את זה שוב ושוב אצל ילדים. הם לא ממש יושבים הם הולכים עם האופניים. וזה בסדר גמור. זה מאפשר להם את החופש לבדוק, לשלוט, להבין איך זה מרגיש. זה גם השלב שבו כדאי לוודא שהילד מחזיק את הכידון נכון – בשתי ידיים, על הגריפים שנמצאים בקצוות הכידון. לפעמים הם אוחזים באמצע או שוכחים יד, אז פשוט מדגימים להם היכן שמים את היד. 4. הישיבה – אתגר לא צפוי- אחרי שהילד לומד ללכת עם האופניים בין הרגליים, מגיע שלב המעבר, להתחיל ללכת כשהוא יושב על המושב. זה שלב שלוקח זמן. גם אצל נועה, וגם אצל הילדים האחרים שלנו – כל פעם היה צריך להזכיר בעדינות: "לשבת על הכיסא", "תנסה לשבת תוך כדי". הישיבה על הכיסא, תוך כדי תנועה לא תמיד באה טבעית – לפעמים הם פשוט שוכחים. אז אנחנו שם כדי להזכיר, לעודד, ולפעמים גם לעזור להושיב בעדינות. לפעמים זה לוקח כמה ימים –אבל אנחנו מבטיחים שהסבלנות והעקביות תמיד משתלמות. 5. האיזון מגיע בזמן שלו- ברגע שהילד הולך כשהוא יושב – נשאר רק לתת לו להתנסות. זה השלב שבו אנחנו כבר כמעט לא צריכים לעשות כלום – רק לאפשר. האיזון לא נלמד בהסבר – הוא נרכש תוך כדי תנועה. ככל שהילד הולך יותר, מגביר מהירות, מתרגל –כך הוא מתחיל לייצב את עצמו, עד שיום אחד הוא פשוט מרים רגליים ונשאר מאוזן. כשרואים שהוא מרגיש בטוח, אפשר גם לעודד בעדינות: "תנסה להרים את הרגליים קצת", "רק לכמה שניות" –אבל לרוב, זה פשוט קורה לבד. כשהוא מוכן. גם הפניות המאוזנות נרכשות בצורה טבעית, בלי שנצטרך ללמד ממש. היופי באופני איזון הוא שכשהילד מרגיש חוסר יציבות – הוא פשוט מניח רגל על הקרקע ונעצר. וכן – כדאי לדעת שלפעמים הילד ייפול. וזו הזדמנות מצוינת ללמד את הילד לקום, להתגבר, ולהתחיל מחדש. זה חלק טבעי מהתהליך. אגב, כדאי להתחיל תמיד באזורים פתוחים ופשוטים – מגרש ריק, גינה שכונתית בלי מכשולים. שבילים עם שיפועים קלים יכולים להגיע בהמשך, כשהילד מרגיש בטוח ורוצה להתנסות בקצת "תנופה". 6. על מעצורים והרגלים טובים- באופני איזון, ילדים נוטים לעצור עם הרגליים – וזה טבעי לגמרי בשלב הזה. אבל ברגע שהם מרגישים בטוחים יותר, אפשר להתחיל להכיר להם גם את מעצור היד. מומלץ להתחיל כשהם לא רוכבים – אפילו כשהם לא על האופניים. להראות להם איפה לוחצים, איך זה מרגיש ביד, לבצע את הלחיצה בעצמנו, ואז לתת גם להם לנסות. זו גם הזדמנות להדגים איך זה עובד בפועל: אם מרימים רגע את הגלגל האחורי באוויר, מסובבים אותו ואז לוחצים על הברקס –הילד יכול ממש לראות איך הלחיצה עוצרת את הסיבוב. זו הדגמה פשוטה, אבל אפקטיבית. אחר כך, כשהם מוכנים, מתרגלים את זה גם תוך כדי תנועה, ורצוי לעודד אותם להניח שתי אצבעות על ידית המעצור באופן קבוע תוך כדי אחיזת הכידון–כדי שהברקס יהיה זמין ונגיש בכל רגע. אתם כנראה תדרשו להזכיר להם בעדינות מדי פעם "אם אתה רוצה לעצור – תנסה עם היד", "תלחץ פה". : זה שלב מאתגר יחסית, והילדים לא תמיד מצליחים בו מיד, אבל ככל שמתמידים, זה הופך להרגל חשוב מאוד שיהיה להם בסיס מצוין להמשך –כשהם יעברו לאופני פדלים, עם מהירות גבוהה יותר ודרישה לעצירה מדויקת. ** חשוב לדעת שברוב אופני האיזון, המעצור ממוקם בידית הימנית בלבד, והוא עוצר את הגלגל האחורי – מה שמאפשר שליטה פשוטה יחסית ועצירה בטוחה יותר עבור ילדים קטנים. באופני איזון פשוטים וזולים, לפעמים אין בכלל מעצור יד, או שיש מערכת חלשה שלא באמת מתאימה ללחץ שמפעיל ילד. לעומת זאת, באופני איזון איכותיים – כמו אלה שאנחנו ממליצים עליהם ומייבאים –המעצור בנוי במיוחד לידיים קטנות, עם מערכת עצירה שמגיבה היטב ומייצרת חוויית רכיבה טובה ובטוחה יותר. 7. להפוך את זה להרגל- השלב שבו הילד יושב בנוחות, רוכב, מאזֵן את עצמו – ובשאיפה גם עוצר נכון, הוא בדיוק הזמן להתחיל לשלב את הרכיבה בשגרה היומיומית. כשיוצאים החוצה – לגינה, לגן שעשועים, למגרש או לסיבוב קצר – לוקחים גם את אופני האיזון. לא צריך לתכנן משהו מיוחד – פשוט לוקחים אותם לכל יציאה רגילה מהבית. ככל שמשתמשים בהם יותר – כך הרכיבה הופכת לטבעית יותר ומהנה יותר; א. הדרך לגן ובחזרה – הזדמנות קטנה לרכיבה- אם הגן נמצא במרחק הליכה – פשוט יוצאים יחד, והילד רוכב לצידכם. כמו שכתב על זה בועז הלה, אבא של שקד ואחד הלקוחות הראשונים שלנו: רכיבת בוקר זה זמן איכות מעולה עם הילדים הדרך שלנו לגן – על הבוקר, על האופניים. אם הגן במרחק נסיעה – כמו אצלנו – מומלץ להשאיר את אופני האיזון בתא המטען. ואז, עושים את המטרים האחרונים מהחנייה לגן עם האופניים. נועה למשל, אחרי שחונים בגן שלה, מבקשת שנוציא את אופני האיזון מתא המטען ונרכב לגן –זה הופך לה את הכניסה לגן לנעימה יותר, כיפית יותר ואפילו את הפרידה – לקלה יותר. ב. גם כשיוצאים לסופ"ש או לחופשה – לא שוכחים לקחת את אופני האיזון. בין אם זו חופשה בטבע או ביקור אצל סבא וסבתא, תמיד יש הזדמנות לרכב במקום חדש ולחבר את הרכיבה לחוויה משפחתית משותפת. ג. ואפילו לטייל ממש- כן, גם עם אופני איזון אפשר לצאת לטיול אופניים אמיתי –כמו שתיארנו בבלוג שלנו על טיול בעמק הארזים עם אופני איזון סיכום: להתחיל מוקדם, להתקדם לאט – וליהנות מהדרך. גם רכיבה על אופני איזון – שלכאורה נראית פשוטה – היא תהליך של למידה. אם עובדים בעקביות, יש התקדמות. לפעמים היא מהירה, לפעמים איטית – אבל היא תמיד מגיעה. אחרי שלושה ילדים שכבר עברו את הדרך הזו – דורון, יהב ונועה –אנחנו יכולים לומר שעם קצת סבלנות והרבה התמדה, הילדים לומדים לאזן את עצמם – ונהנים מהדרך לא פחות מאיתנו. זו כניסה נהדרת לעולם הרכיבה. למי שרוצה להתחיל אפילו קודם –אנחנו ממליצים להכיר את קו המוצרים החדש של Early Rider: דגמים כמו ה־Super Velio וה־Bella Velio, שנועדו במיוחד לגיל הרך, ומאפשרים לילדים להיחשף לתנועה ולתחושת איזון עוד לפני ההליכה המלאה. זו דרך נהדרת להתחיל לבנות ביטחון על שני גלגלים – כבר מגיל צעיר. ואם הילדים לא נחשפו לאופני איזון בגיל מוקדם, שווה לבדוק את WOOM 1 PLUS, שמאפשר לילדים קצת יותר גדולים (מעל גיל 3) לרכוב באיזון בדרך הדרגתית, בטוחה ומהנה. הוא גם מתאים לילדים שהתחילו על אופני איזון אבל רוצים עוד קצת להנות מאיזון בלי להסתבך עם פדלים עדיין. אנחנו, ממש מאמינים שאופני איזון הם שלב חשוב ומשמעותי –לא רק ככלי למידה, אלא פשוט כחוויית רכיבה שעומדת בפני עצמה. במקרים רבים, אנחנו ממליצים להורים לא למהר לעבור לאופני פידול –כי יש משהו כל כך מהנה, חופשי ופשוט ברכיבה באיזון. וכמו שהבטחתי בתחילת הבלוג – הנה דוגמה קטנה לאיך גם החזרה מהגן יכולה להפוך לרגע כיפי במיוחד. במקום לצאת עם נועה מהגן ישר לרכב ולהמשיך הביתה (כאמור אנחנו גרים מרחק נסיעה מהגן), עשינו מסלול קטן בפארק המסילה לדוכן "מיץ פטל" – דוכן מיצים שהילדים שלנו ממש אוהבים. נועה רכבה, בעלייה קטנה בדרך לשם, ובירידה מהירה בחזרה. אני ויהב (האמצעי שלנו) רצנו אחריה מתנשפים. חצי שעה של בילוי משותף וכיפי. מצרף גם סרטון קצר מהרגע הזה 🎥 אם יש לכם שאלות, התלבטויות או חוויות משלכם – אתם מוזמנים לשתף.ואם תרצו, נוכל לעזור לכם למצוא את הדגם המתאים ביותר לילד שלכם.רגע של איזון, בכל גיל ובכל שלב – זו באמת מתנה.

גלגולם של אופניים

מאת יגאל ברקן אבא של שחר וממובילי ארגון רחובות בשביל האופניים זהו סיפור על אופני 2 woom שנדדו מארה"ב לצפון ישראל והגיעו ליעדם (בינתיים) אצלנו: משפחת ברקן שמתגוררת בערבות העיר רחובות. הם נרכשו במקור בארה"ב, אבל עברו לישראל יחד עם משפחה מאזור חיפה שהביאה אותם איתה. האופניים פורסמו ביד 2 והצלחתי לאתר אותם, למרות שזה מוצר נדיר בישראל, לפחות בינתיים (כן, הייתי צריך לשבת לא מעט חודשים על המרקטפלייס עד שהצלחתי). ניכר היה על האופניים שילדים נהנו איתם המון, ואחרי שחנו בגינה זמן מה, הגיע זמנם להכיר משפחה חדשה. החבר צפוני שלנו הסכים לבדוק ולקנות אותם עבורנו לפני שייחטפו (תודה דותן!), ההורים שלי אספו אותם מהצפון (תודה אמא ואבא!) ואחר כך הם הגיעו לטיפול אצל אחיין שלי שהוא מכונאי אופניים (תודה רום!). כבר מהתמונות שראיתי באינטרנט היה ברור שצריך להשקיע בהם קצת אהבה. רום התחיל בחיזוק הרגלית והאוכף והתאמה מחדש של מיקום הגלגל האחורי כדי להוריד מתח מהשרשרת. הוא גם סידר את כבל הבלם, שמשום מה עבר מתחת לשלדה, במקום לצידה – ומבחינה טכנית הם היו מוכנים לרכיבה. לי נשאר החלק הקוסמטי: קודם כל ניקוי כללי מהמון שמנים ולכלוכים שהצטברו לאורך הזמן בעזרת דגריזר, מים, סבון וסמרטוט. אחר כך החזרתי את הברק המקורי של חלקי המתכת כמו הסמל, זרועות הבלמים והרגלית, וטיפלתי בשריטות בצבע עם פוליש לרכב. בסיום, האופניים לא רק עבדו טוב אלא גם נראו מצוין – ואפשר היה סופסוף להראות אותם לשחר. תשפטו בעצמכם: עכשיו נותרה רק בעיה אחת אחרונה: שחר סירב להתנסות באופניים עם הפדלים. הוא כל כך אהב את אופני האיזון ולא הבין למה בכלל צריך את כל זה? אחרי התייעצות עם נדב מ-BIKES4KIDS הבנתי שכדאי פשוט לפרק את הפדלים ולהרכיב אותם שוב בהמשך. ואכן, שחר הסכים לרכוב על ה-woom. הוא השתמש בהם כאופני איזון והתנסה לראשונה בשימוש בבלמי היד, וממש נהנה מהם. אחרי ניסיון נוסף להשתמש בפדלים, שחר שוב התנגד והבנתי שאין טעם ללחוץ ונחכה עם זה עוד קצת. אחרי תקופה של כמה חודשים שנושא הפדלים בכלל לא עלה, שחר אמר מיוזמתו שהוא רוצה לרכוב עם פדלים, בעיקר כדי להידמות לאחיו הגדול. בסיבוב הראשון בעיקר תרגלנו הרמה של הרגליים מהקרקע והנחה על הפדלים. בסיבוב השני שחר התנסה בסיבוב הפדלים, לפעמים לכיוון הנכון ולפעמים לא. בסיבוב השלישי ניסינו לסובב את הפדלים כשהגלגל באוויר (האוכף נתמך מאחור על ספסל רחוב), כדי להבין מה הכיוון הנכון. בסיבוב הרביעי שחר כבר הצליח לפדל כמה פעמים בעצמו ואפילו הרים את הרגליים לפדלים בעצמו. בסיבוב החמישי הוא כבר רכב לבד! היה חשוב לי לשתף את הסיפור שלנו, כי לעיתים התמונה שמצטיירת היא שצריך לקנות אופניים חדשים או שהרכיבה נלמדת ברגע הראשון, והאמת היא שלא זה תמיד ככה. הדרך לפעמים ארוכה יותר: רכישה של אופניים יד שנייה, השקעה בהם כדי שיעבדו היטב, ותהליך לימוד הדרגתי עד להצלחה של הילדים. באופן אישי, כמי שמתעסק באקולוגיה, אני חושב שזה גם אחד הדברים החשובים ביותר שאופניים איכותיים מביאים איתם לכדור הארץ. עם תחזוקה נכונה, אופניים איכותיים יכולים להחזיק פחות או יותר לנצח. בינתיים, שחר כבר גדל ועבר ל-woom 3 - גם הם כמובן יד שנייה. למעשה, החלפנו את אופני ה-woom 2 שלו עם משפחה שהילדה שלהם סיימה להשתמש ב-woom 3 ועברה ל-woom 4, אבל אחותה הקטנה בדיוק הגיע לשלב של woom 2. מי יודע, אולי בהמשך נחזיר להם את ה-woom 3 וניקח מהם את ה-woom 4 שקנו לגדולה. לא הצלחתם לעקוב? לא נורא, העיקר שהמסר עבר :) הבלוג נכתב על ידי יגאל ברקן, ממובילי "רחובות בשביל האופניים", ארגון תושבים שמקדם תרבות ותשתיות רכיבה בעיר רחובות. הארגון מקיים רכיבות קהילתיות, מפעיל סדנת אופניים קהילתית שנקראת "השרשרת" ופועל מול העירייה לקידום תשתיות רכיבה בעיר.

הדרך לגן לא חייבת להיות סיוט

מאת בעז הלהאבא של שקד ופעיל לקידום אופניים עבורנו ההורים הבוקר הוא תמיד זמן לחוץ - להכין את הילדים למסגרות, לוודא שלא התבלבלנו בכריכים וכמובן לחזור הביתה רגע אחרי שכבר נעלנו את הדלת כי נזכרנו ששכחנו משהו. וזה רק הפרומו, כי הדרך לגן או לבית הספר היא הרי הסיוט הכי גדול - עם הפקקים, הלחץ להגיע בזמן והאווירה המתוחה. אבל רגע, זה באמת חייב להיות ככה? האמת היא שממש לא. עבורנו, הדרך אל הגן היא בכלל החלק הכי כיף של היום. פשוט כי אנחנו עושים אותה באופניים. גם אם אתם כבר רוכבים עם הילדים בסופי השבוע או בערב, אתם לא תאמינו עד כמה הרכיבה בבוקר יכולה להשפיע על כל משך היום. הרכיבה לגן או לבית הספר היא עוד הזדמנות לזמן איכות משותף בכל גיל. כבר כששקד הבכורה שלי הייתה בת שנתיים התחלתי להרכיב אותה על האופניים שלי. בגיל 3 היא הייתה רוכבת אל הגן עם אופני האיזון שלה, ומגיל 4 היא כבר מפדלת לצדי לאורך כל הדרך. בדרך אל הגן אנחנו עוברים דרך שלולית. פוגשים פרפר או פרח. מאחלים בוקר טוב לשכן או לחברה. עוצרים לרגע להסתכל על משאית הזבל. לומדים קצת להתמצא בשכונה, להיות עצמאיים. לפעמים גם נופלים, שמים נשיקה וקמים. אחר כך מצליחים לרכוב את כל העלייה ברצף, בניסיון השלישי. עושים תחרות מי מגיע ראשון לצלצל בשער. לעומת זאת, קשה לי שלא להתבאס כשאני רואה את "זמן האיכות" המשותף שיש למשפחות שמגיעות לגן ברכב. "נו תחגור כבר", תרדי מהר, אני חוסם" או "תהיה בשקט, אני בטלפון". וכמובן שכל זה נאמר דרך המראה - כי אפילו להסתכל בעיניים אי אפשר. כן, גם אנחנו נאלצים לפעמים להגיע לגן עם האוטו - אז אני יכול אפילו לספר לכם על ההבדל שאנחנו חווים. ילדים הם מלאי אנרגיות, סקרנים ופעילים מטבעם. הדבר האחרון שהם רוצים לעשות בבוקר זה לשבת בבוסטר ולהסתכל עלינו ההורים מאחורה. אז מה הפלא שבימים שבהם אנחנו מגעים באופניים שקד נכנסת לגן רעננה ושמחה יותר, והפרידה פחות קשה לה? החלק הכי נחמד הוא שלמרות שאנחנו בכלל לא ממהרים, הכל קורה הרבה יותר מהר! בקיצור, לרכוב לגן באופניים עושה לילדות שלנו טוב. עד כדי כך שכשאנחנו עוברים דירה ובוחרים מקום מגורים חדש, אחד הדברים שאנחנו לא מתפשרים עליו הוא שיהיה מספיק קרוב לגן כדי שאפשר יהיה להגיע באופניים. אחרי שהצלחנו להדביק עוד כמה ילדים בשכונה והתחלנו לראות זוגות אופניים נוספים מתאספים בחצר של הגן מדי בוקר, אני יכול לומר שברגע שמנסים - מגלים שזה הרבה יותר קל ממה שזה נראה, והסיפוק לגמרי שווה את זה. תנסו ותגלו בעצמכם, גם פעם בשבוע זה מעולה בתור התחלה. אולי יום אחד אפילו תמצאו את עצמכם מובילים אוטובוס אופניים לגן עם עוד חברים וחברות מהאזור. בינתיים, שיהיה לכולם בוקר טוב באופניים! :)

אוטובוס אופניים - מה זה, ולמה זאת הדרך הכי טובה להגיע לבית הספר?

הבוקר עולה, השמש זורחת, והילדים מתחילים להתעורר. הם מתלבשים, לוקחים את הכריך ויוצאים לדרך. אבל במקום להיכנס לרכב ולהיתקע בפקקים – הם מתאספים יחד עם החברים והחברות, כל אחד עם האופניים שלו, בנקודה קבועה. משם הם מתחילים לרכוב יחד, קבוצה קטנה או גדולה משכבות גיל שונות. מחליפים חוויות, צוחקים ונהנים מהרוח הטובה של הבוקר בדרך לגן או לבית הספר.נשמע כמו חלום? זה בדיוק מה שקורה בלא מעט ערים ברחבי העולם, וגם יש לזה שם: אוטובוס אופניים. האמת היא שאנחנו לא בטוחים מתי ואיפה בדיוק התמסד הרעיון שבבסיסו רכיבה משותפת למסגרות, אבל מה שבטוח זה שלא מדובר בעניין חדש. הוא קיים לפחות מהעשור הראשון של שנות ה-2,000, וסביר להניח שגם הופיע בדרכים כאלו ואחרות עוד לפני כן.עם זאת, אין ספק שאוטובוס האופניים של ברצלונה, "bicibus", נתן תרומה גדולה לפופולריות של הרעיון. מה שהתחיל בשנת 2021 עם כמה ילדים שרכבו יחד לבית הספר, סחף תוך שבועות מאות ילדים שהצטרפו לרכיבה, יצר המון הדים ברשתות החברתיות וסוקר בכלי תקשורת שונים ברחבי העולם. זה כמובן הוביל ליוזמות דומות במקומות נוספים, ואפילו כאן בישראל! בשנה הקודמת יצא לדרך אוטובוס אופניים בירושלים – שעשה את הדרך מפארק המסילה אל קריית החינוך בשכונת טלביה. האמת היא שהיוזמה לא המשיכה המון זמן, אבל דבר אחד היא הוכיחה – שזה לגמרי אפשרי, גם כאן אצלנו! ונחשו מה? כבר שמענו מכמה לקוחות שלנו שהם מתכננים ליזום אוטובוס אופניים אצלם בשכונה! אז מה הופך את אוטובוס האופניים לרעיון כל כך טוב? הנה כמה מהנקודות החשובות, על קצה המזלג. אלטרנטיבה לפקקים: אין ספק שלפתוח בזחילה איטית במכונית, עם ילדים שרק מחפשים איך לשחרר אנרגיה ולחץ להגיע בזמן למסגרות ולעבודה, זאת פשוט לא הדרך הנכונה. אוטובוס האופניים מצמצם את נפח התנועה הממונעת, מפחית את זיהום האוויר ומספק ודאות גדולה יותר בנוגע למשך זמן ההגעה.חיבור קהילתי: המפגש המקדים והרכיבה המשותפת הם הזדמנות נהדרת להתגבש – גם בין הילדים וגם בין ההורים. זאת דרך להכיר את החברים מזווית נוספת, וליהנות מפעילות משותפת. בנוסף, ילדים שרוכבים יחד חשים פחות קושי גופני, ומצליחים לרכוב יותר!פעילות גופנית: כולנו היינו רוצים שהילדים שלנו יזיזו את עצמם יותר ויבהו פחות במסכים. אנחנו בטוחים שין צורך להסביר כמה זה תורם לבריאות, לאיזון, ולהתפתחות התקינה. אז למה לא לפתוח ככה את הבוקר?והכי חשוב, זה פשוט כיף: אם אתם קוראים את הבלוג הזה, אתם כבר יודעים שאין דבר מהנה יותר בעולם מרכיבה על אופניים, במיוחד לצד הילדים. הרכיבה מפתחת גם את תחושת העצמאות והמסוגלות של הקטנים – והחיוך שלהם כבר מספר את הכל. אבל רגע, מה עם התשתיות? אוטובוס אופניים כמובן לא מתאים לכביש מהיר או לדרך עמוסה מאוד (למרות שגם את זה אפשר לפתור עם שיתוף פעולה מתאים של הרשויות), אבל גם לא דורש בהכרח רשת של שבילי אופניים. למעשה, הוא מתאים במיוחד לאזורים שבהם אין שבילי אופניים בטוחים – וההגעה לבית הספר עם הקטנים קשה יותר כשעושים את זה באופן עצמאי. כשקבוצה גדולה רוכבת יחד היא בולטת יותר לנהגים וההורים יכולים לסייע אחד לשני בשמירה על הילדים במרכז. בנוסף, הנהגים מבינים שנדרשת מהם סבלנות – כי לא יוכלו לעקוף את הקבוצה במהירות מסוכנת כפי שהיו עלולים לעשות אם היה מדובר בשניים או שלושה רוכבים.אם אתם רוצים לקבל עוד קצת השראה, אנחנו לגמרי ממליצים לעקוב אחר סם בלטו – מורה מפורטלנד שלקח על עצמו את ארגון אוטובוס האופניים המקומי לבית הספר "אלמדה". באוטובוס האופניים הראשון שהוא ארגן השתתפו 75 תלמידים, ובתוך כמה חודשים 120 ילדים כבר לקחו חלק ברכיבה המשותפת. אוטובוס האופניים שלו ממשיך להיות אחד הגדולים והמרשימים בעולם, והוא מקפיד לעדכן בטוויטר על החוויות, התובנות והעצות שלו למי שרוצה לארגן אחד בעצמו.ואם זה לא מספיק – כדאי לקרוא גם את הכתבה של נטע אחיטוב בהארץ, שבדקה מה הופך את הילדים ההולנדים למאושרים ביותר בעולם. הכל מתחיל, היא מסבירה, ברכיבה לבית הספר. כ-75% מהילדים מגיעים למסגרות על אופניים! על פי סקר שערכה ממשלת הולנד ומצוטט בכתבה, ילדים שמגיעים לגן ולבית ספר על גבי אופניים מעידים על שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים, מפגינים פחות מתח וחשים חופש ועצמאות.החלום שלנו הוא שיום אחד זה ייראה כך גם כאן, עם מיליוני ילדים שיעלו כל בוקר על האופניים וירכבו בבטחה לגן או לבית הספר. אוטובוס אופניים הוא דרך אחת לגרום לזה לקרות, וכמובן שגם תשתיות שמאפשרות לילדים לרכוב בלי חשש לצד ההורים הן חלק חשוב כדי לא ליצור תלות ברכיבה הקבוצתית. שמעתם על אוטובוס אופניים נוסף? אתם בעצמכם חלק מאחד כזה? כתבו לנו בוואטספ ונשמח להוסיף את הזווית שלכם לבלוג! רוצים לקבל מאיתנו באופן קבוע תוכל על רכיבת ילדים, מסלולים מומלצים ורעיונות מעוררי השראה? זה הזמן להצטרף לקבוצת הוואטספ השקטה שלנו - איפה רוכבים הסופ"ש?

איך לבחור אופניים לילדים

כל אחד יכול להרכיב אופניים?

אנחנו אולי לא הכי אובייקטיביים, אבל אם תשאלו אותנו – אין מתנה טובה יותר מאופניים חדשים. את ההתרגשות בבית, את היציאה לרכיבה הראשונה יחד עם אמא ואבא ואת תחושת החופש שהאופניים מביאים איתם אי אפשר לשכוח. אבל האם החוויה מתחילה רק כשיוצאים החוצה עם האופניים, או כבר לפני כן? לדעתנו, החלק של הרכבת האופניים ביחד הוא כיף כמעט כמו הרכיבה עצמה – ומהווה הזדמנות נוספת לזמן איכות עם הילדים מחוץ למסכים. זה מעלה את הציפייה לקראת הסיבוב הראשון בחוץ, מעצים ההתרגשות ומגביר את הביטחון העצמי (בעיקר את הביטחון שלנו – ההורים שמגלים שאנחנו לגמרי יכולים לעמוד באתגר). רגע, אנחנו באמת יכולים להרכיב את האופניים בעצמנו? אם זה לא היה מספיק מובן עד עכשיו, אז התשובה היא שברור שכן! כל דגם הוא קצת שונה, אבל בגדול – כל האופניים שלנו מגיעים מורכבים כמעט לגמרי. בעמודי המוצר שמנו לכם גם קישורים לסרטוני הדרכה על השלמת הצעדים האחרונים, וכמובן שבקופסה תמצאו את כל הכלים שדרושים כדי לבצע אותם. ואם תתקלו בבעיה? אנחנו כאן כדי לעזור, להדריך ולסייע במה שצריך. פשוט דברו איתנו. כן, אפשר לקנות באתר גם אופניים מורכבים מראש. אבל רגע לפני שתעשו את זה – בואו נבין מה כולל תהליך ההרכבה כדי שתוכלו גם לחסוך את תוספת התשלום וגם לסמן וי על משהו שעוד לא עשיתם. ככלל אצבע, ככל שהאופנים מיועדים לגיל צעיר יותר – כך קל יותר להרכיב אותם. לא משנה איזה אופניים תרכשו באתר, ההרכבה שלהם תכלול לכל היותר 7 חלקים פשוטים, ולרוב אפילו הרבה פחות מזה. הנה למשל סרטון הדרכה נהדר של אופני woom שכולל את רוב החלקים, ומיד אחריו פירוט של השלבים השונים בהרכבה של אופני ילדים. 1. הוצאה מהקופסה: בדרך כלל האופניים מגיעים מצופים בספוג, ניילון או קרטונים שונים ותצטרכו כמובן להסיר אותם כמו בכל מוצר חדש. מספריים לגמרי יעשו את העבודה, רק תיזהרו לא לפגוע בצבע של השלדה.2. הרכבת הכידון: בדרך כלל הכידון מגיע מנותק, ויתחבר בקלות לחלק שנקרא סטם – מעין תושבת שמחזיקה הכידון במקום. לפעמים תצטרכו להרכיב גם את הסטם עצמו, ובחלק מהאופניים תוכלו לכוון את זווית הכידון. כל התהליך הזה מתבצע עם מפתח אלן ולוקח כ-2 דקות, רק חשוב לשים לב שהמזלג של האופניים בכיוון הנכון ושהכידון מיושר על פי הגלגל הקדמי.3. התאמת האוכף: לרוב האוכף יגיע כשהוא כבר מוברג על המוט, וכל מה שיישאר לכם לעשות זה להכניס אותו למקום ולהדק את הבורג. לפי כן, אנחנו ממליצים לקרוא את המדריך המלא ללימוד רכיבה על אופניים, שם תמצאו גם הסבר על התאמת גובה האוכף לפי יכולות הרכיבה. באופני איזון ובאופני רכיבה ראשונה, כמעט תמיד הקיבוע של מוט האוכף יהיה באמצעות מנגנון בורג רגיל. לעומת זאת, באופניים קצת גדולים יותר, בדרך כלל ההידוק יהיה באמצעות מנגנון שחרור מהיר שלא מצריך אפילו מברג. 4. חיבור הגלגלים: אופני איזון יגיעו בדרך כלל עם שני גלגלים מחוברים מראש, וכך גם חלק מאופני הפידול הקטנטנים. באופניים גדולים יותר תצטרכו לרוב לחבר רק את הגלגל הקדמי, שפשוט יותר להרכבה, באמצעות בורג או באמצעות מנגנון שחרור מהיר. במהלך הרכבת הגלגלים כדאי לשים לב לחץ שנמצא על הצמיג ומצביע על כיוון הנסיעה הנכון של הצמיג.5. הידוק המעצורים: רוב אופני הילדים מגיעים עם מעצורי V (ולא דיסק). המעצורים כבר יהיו מורכבים לגמרי, אבל בחלק מהמקרים תצטרכו רק להלביש את הכבל על התושבת שלו. זה לוקח לא יותר מ-5 שניות. המעצורים יגיעו בדרך כלל כשהם כבר מאוזנים באופן מושלם – אבל לפעמים יהיה צורך לאזן אותם מעט. זו פעולה שבכל מקרה כדאי לעשות מדי פעם עבור כל זוג אופניים שיש לכם – אז הנה הזדמנות מעולה ללמוד איך לאזן את המעצורים. ויש גם הסבר נהדר על איך להחליף לגמרי את רפידות המעצורים אחרי שהן נשחקות יתר על המידה.6. הוספת הפדלים: את הפדלים מחברים בהברגה פשוטה, לרוב עם מפתח פתוח 15 מ"מ או מפתח שוודי. שימו לב שכל פדל מתאים לצד אחר של האופניים – על אחד יהיה כתוב LEFT (או L) בקצה הבורג ועל השני RIGHT (או, ניחשתם נכון, R). את הפדלים מבריגים בסיבוב נגד כיוון הפידול (ולכן לכל אחד מהם כיוון הברגה אחר) – כך ששני הפדלים הולכים ומתהדקים בכל רכיבה ונשארים יציבים במקום.7. בדיקת ההילוכים: בעיקרון, באופניים שתקבלו ההילוכים צריכים להיות כבר מכוונים. אבל האמת היא שלפעמים מגלים שצריך לעשות להם עוד דיוק קטן, או שאחרי כמה חודשים הם יאבדו מעט את האיזון באופן טבעי ותרצו לכוון אותם. הנה הסרטון האחרון, שיסביר לכם איך לעשות את גם זה. אגב, אופני RASCAL מגיעים מגיעים עם מערכת הילוכים פנימיים – מה שאומר שהם אף פעם לא יוצאים מאיזון! זהו, לאחר השלבים האלה כל מה שיישאר לכם זה לנפח את הצמיגים ולצאת לעניינים. אנחנו מקווים שאם היה לכם מעט חשש בנוגע להרכבת אופניים לפני כן – הצלחנו להפיג אותו. רק נזכיר שוב שתמיד תוכלו ליצור איתנו קשר, ונשמח לעזור לכם תוך כדי ההרכבה ככל שתצטרכו. אם אתם בכל זאת תעדיפו שנביא לכם את האופניים כשהם כבר מורכבים מראש, תוכלו כאמור לבחור באופציה הזו במסך התשלום. לא משנה מה תבחרו, העיקר שתרכבו המון יחד עם הילדים!

המדריך המלא ללימוד רכיבה על אופניים

תחילת תהליך לימודי הרכיבה הוא תמיד מעלה חשש ודילמות, במיוחד כשמדובר בילד הראשון. באופן טבעי עולות שאלות כמו כמה זמן יקח לילד או לילדה ללמוד לרכוב, כמה מאמץ נצטרך להשקיע בתהליך והאם הם בכלל ירצו לרכוב? החדשות המאכזבות הן שאי אפשר לענות על השאלות האלו, מפני שכל ילד הוא שונה ולכן התשובות עבורו יהיו שונות. אבל החדשות הטובות הן שעם הצעדים הנכונים, נוכל להביא את הילד או הילדה לתהליך הלמידה הקצר ביותר שאפשרי עבורם, להפחית את המאמץ שיידרש מאיתנו כהורים ובעיקר להגדיל באופן משמעותי את הסיכוי שהילד או הילדה באמת ירצו להתקדם ברכיבה – וזה בעצם החלק הכי חשוב בתהליך. נגיד מראש – המדריך שלנו הוא ארוך ומפורט, ושווה לקרוא אותו בעיון. אבל כדי לעשות את זה קצת יותר נוח, תוכלו גם לדלג לחלקים הבאים:• מה בעצם צריך ללמוד?• תחילת הדרך: אופני איזון / אופני רכיבה ראשונה ללא פדלים• רכיבה עם פדלים ב-3 שלבים בואו נעשה את זה נכון ברחבי הרשת ובין בני המשפחה והחברים תמצאו עוד מגוון של שיטות ללימוד רכיבה, כולל כאלו שיבטיחו לימוד תוך 5 דקות. אנחנו לא מאמינים בקיצורי דרך, אלא בלימוד יסודי והקניית הבסיס בעזרת אופני איזון משלוש סיבות מרכזיות. 1. שימוש באופני איזון ולמידה הדרגתית מבטיחים הקניית הרגלי רכיבה נכונים שיקלו על המשך הדרך. 2. למידה יסודית תאפשר לדלג על גלגלי העזר – שבהמשך המאמר תבינו כמה הם מיותרים ואף מזיקים. 3. השימוש באופני איזון מאפשר מעבר לאופני פידול בגיל צעיר במיוחד – לפעמים אפילו עוד לפני גיל 3! רגע לפני, כמה דברים שחשוב לדעת לאורך המאמר נסביר את כל השלבים לרכיבה נכונה, החל מאופני האיזון הראשונים ועד לפידול עצמאי לחלוטין. אבל קודם כל, כמה דגשים שאי אפשר לצאת לדרך בלעדיהם. הדבר הראשון שחשוב לזכור הוא שכשילדים לומדים לרכוב בפעם הראשונה, הם עלולים ליפול. זה מבאס, לפעמים גם קצת מפחיד, אבל זה חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה. ברור שנרצה להימנע מנפילות, אבל אם הן קורות – כדאי לנצל אותן כדי להנחיל לילד או לילדה ערכים של התמודדות עם כישלונות. בנוסף, חשוב כמובן להשתמש בציוד מגן איכותי ולבחור במשטח רכיבה שקט, רגוע וללא מכוניות. הפארק ליד הבית או מגרש הכדורסל בבית הספר הקרוב יתנו בדרך כלל מענה מעולה. הדבר השני הוא שבהתחלה חשוב מאוד לתרגל במקום כמה שיותר רחב וחף ממכשולים או מהסחות דעת. בניגוד לאינטואיציה, שבילי אופניים למשל הם מקום בעייתי מאוד לתרגל בו. אין לילדים מספיק מרחב תמרון, ובכל רגע עלול להגיע רוכב שיסיט אותם מהדרך. מגרש כדורסל ריק, לעומת זאת, הוא אידיאלי לגמרי! הדבר האחרון – יש ילדים שלומדים לרכוב מהר ויש כאלו שלוקח להם זמן ארוך יותר. בעיקר ברגעים המתסכלים (ויהיו כאלה), זכרו להיות סבלניים ולתת חיזוקים חיוביים לילד או הילדה לאורך כל הדרך. מה בעצם צריך ללמוד? כדי לוודא שתהליך הלמידה יהיה אידיאלי, ניקח קודם צעד אחורה ונתחיל מהבסיס – להבחין בין המיומנויות והרכיבים השונים שדרושים לצורך רכיבה. איזוןללא ספק, הרכיב המרכזי הוא היכולת של הילד לאזן את עצמו בזמן הרכיבה. בתוך האיזון קיים גם מרכיב נוסף – הפנייה. בניגוד לאינטואיציה של הילדים, הפנייה נעשית בעיקר על ידי הטיית הגוף, והזזת הכידון במהלכה היא מינימלית ביותר. שני הרכיבים הבאים קשים לא פחות, ועל כן ההמלצה המרכזית שלנו היא להתחיל כמה שיותר מוקדם עם אופני איזון איכותיים. כמה מוקדם? הזמן האידיאלי הוא בין גיל שנה וחצי לשנתיים. אבל גם אם כבר עברתם אותו, אין דבר. העיקרון המרכזי הוא שככל שתתחילו מוקדם יותר עם אופני האיזון, כך יגדל הסיכוי שהילד או הילדה יוכלו לדלג על גלגלי העזר ולעבור בקלות לאופני פידול. תחילת רכיבה כמובן שללא תנועה, לא ניתן לייצר איזון. הילד או הילדה נדרשים ללמוד כיצד לייצר את הדחיפה הראשונה ולעבור למצב מאוזן כאשר הרגליים על הפדלים. פידול המרכיב השלישי הוא למידת תנועת הפדלים והחיבור שלה לתנועה קדימה. הרבה ילדים מתקשים להבין את התנועה הסיבובית של הפדלים, ומתקשים במיוחד לייצר את התנועה הסיבובית תוך כדי איזון. אם התחלתם עם אופני איזון איכותיים, הילד או הילדה כבר ידעו לאזן את עצמם כשיעברו לאופני פידול – ולרוב תוך מספר תרגולים הם יוכלו גם לשלב את שני הדברים יחד. מעצורים ועצירה הנטייה הטבעית של ילדים היא לנסות לעצור את האופניים על ידי חיכוך של הרגליים בקרקע. זו כמובן דרך שגויה ומסוכנת, והדרך הנכונה היא להשתמש במעצורי היד ורק לאחר מכן להישען על הרגל כדי לא ליפול. מומלץ מאוד לחשוף את הילד או הילדה לידיות המעצור כבר בשלב אופני האיזון, כך שיוכלו לתרגל את השימוש בהן במהירויות נמוכות, ולהגיע מוכנים יותר לאופני הפידול. דבר נוסף שחשוב לשים לב אליו הוא שאופני ילדים רבים מגיעים עם מעצור רגל, אולם דרך העצירה הנכונה, המקצועית והבטוחה יותר היא באמצעות זוג מעצורי יד. השימוש במעצורי יד באופני רכיבה ראשונה עם הילוך אחד יאפשר לילד או הילדה להתרגל לשיטת העצירה הנכונה, ללמוד את המאפיינים שלה ולהגיע מוכנים יותר לאופני ההילוכים בעתיד. כמו כן, רצוי מאוד שלאופניים יהיה מנגנון גלגל חופשי שמאפשר לעשות תנועת פדלים סיבובית אחורה בלי לגרום לעצירת האופניים. מה לא לעשות? מיד נסביר איך עושים את זה נכון, אבל חשוב לנו לנצל את הבמה כדי לומר פעם אחת ולתמיד מה ממש לא כדאי לעשות: אל תשתמשו בגלגלי עזר. אם תסתכלו שוב על ארבעת מרכיבי הרכיבה שמנינו – תבינו מיד עד כמה גלגלי עזר לא רלוונטיים לתהליך הלימוד. הם כמובן לא מאפשרים לפתח איזון, ולא מספקים כלים לעצירה נכונה עם הישענות על הרגל. תחילת הרכיבה איתם לא כוללת דחיפה או ייצוב, ותנועת הפידול דורשת הרבה יותר מאמץ בגלל החיכוך הרב עם הקרקע. במילים אחרות, גלגלי העזר הופכים את הרכיבה לקשה יותר, מעכבים את הילד או הילדה בדרך אל היעד – וגורמים להם לאמץ הרגלים שגויים לחלוטין שיידרש זמן נוסף להיפטר מהם.זו הסיבה שגם לא תמצאו באתר שלנו גלגלי עזר למכירה. ואם כבר יש לכם במקרה גלגלי עזר? אנחנו ממליצים לשמור אותם בארון של חומרי הניקוי, כלומר הרחק מהישג ידם של ילדים. תחילת הדרך: אופני איזון / אופני רכיבה ראשונה ללא פדלים בשלב הראשון, הדבר שהכי חשוב להתמקד בו הוא הרכיבה המאוזנת. לילדים קטנים, מגיל שנה וחצי עד 3, מומלץ להתחיל באופני איזון. אלה אופניים שבנויים מראש ללא פדלים, ומאפשרים לילד או הילדה לצבור מהירות באמצעות דחיפה עם הרגליים – וכך להתאמן על איזון, פנייה ועצירה נכונה. זה כיף גדול עבור מרבית הילדים, אבל זה בעיקר תהליך לימודי הדרגתי ונכון בדרך לאופני הפידול. כדאי להשתמש בהם עד שהילד או הילדה מפתחים יכולת האצה ויציבות מרשימה. אם לילד או הילדה כבר יש אופני רכיבה ראשונה עם פדלים, אבל הם עדיין מתקשים לשמור על איזון, ניתן להסיר מהם את הפדלים ולהתייחס אליהם כאופני איזון לכל דבר – עד שהם "יתפסו את זה" ותרגישו שהגיע הזמן להחזיר את הפדלים. למה לשים לב? גובה האוכף (מושב) – באופני איזון, או באופניים ללא פדלים, כפות הרגליים של הילד צריכות לגעת באופן מלא בקרקע (ולא בקצות האצבעות), כאשר הברכיים מכופפות מעט. אם המושב מונמך עד הסוף, והילד או הילדה עדיין לא נוגעים עם כפות הרגליים באופן מלא בקרקע, ניתן להוריד את מחזיר האור ממוט המושב. משקל – חשוב שאופני האיזון או אופני הרכיבה הראשונה יהיו קלי משקל – רצוי מאלומיניום. ככל שהמשקל נמוך יותר, כך יהיה קל יותר לשלוט באופניים והשימוש יהיה מהנה, יציב ובטוח יותר. סבלנות – יש ילדים שיידרשו להם 10 דקות כדי לייצר איזון, וילדים שייקחו להם אפילו כמה שבועות. המשיכו לעודד ולתמוך, וזה כבר יקרה. אופני האיזון מוכנים – מה עכשיו? באופן כללי, באופני איזון או באופניים ללא פדלים כמעט ואין צורך לעזור לילד או הילדה. רק צריך להסביר להם לשבת על האוכף ולרכוב באמצעות דחיפת הרגליים, ומשם הדברים קורים באופן טבעי. כדי לשמור על תהליך לימוד הדרגתי ומלא, אנחנו ממליצים לאתגר את הילד או הילדה לעשות את הפעולות הבאות (על פי הסדר כמובן). התהליך הזה יכול לקחת כמה שבועות ואפילו חודשים, אז זכרו שאין סיבה לרוץ לרופא התפתחות אם לא סיימתם את כל השלבים ביום אחד. לשבת על האופניים, לרכוב בקצב הליכה איטית בקו ישר ולעצור באמצעות מעצורי היד. לשבת על האופניים, לרכוב בקצב ריצה בקו ישר, להרים רגליים תוך כדי איזון (דאייה) ואז לעצור. אם הילד מתקשה לייצר קצב או תנועה ראשונית – ניתן לעזור לו עם דחיפה קלה מאחור. לשבת על האופניים ולרכוב בירידה קלה תוך כדי הרמת רגליים. לשבת על האופניים ולרכוב במסלול מפותל תוך שמירה על איזון והרמת רגליים. אתגרים ותרגולים נוספים השלבים האלה נשמעים מאוד קלים, והם באמת לא מאוד מסובכים. עם זאת, כדאי לשים לב לכמה אתגרים שעלולים לעלות לאורך הדרך. אתגר ראשון – הנטייה לנטייה:השימוש בגלגלים הוא חדש לילד או הילדה, ופעמים רבות הם יגלו נטייה לנטות לאחד הצדדים. הדבר הראשון שחשוב לוודא הוא שגובה המושב אכן מאפשר להניח את הרגליים על הקרקע במקרה של חוסר איזון, וכך למנוע נפילה מיותרת. אחרי שווידאתם את זה, כדאי ללוות מעט את הילד ולעודד אותו לפתח איזון. כל מה שצריך זה להסב את תשומת הלב שלו ולתת חיזוקים חיוביים – השאר יבוא מעצמו. אתגר שני – ישיבה:בעיקר בגיל צעיר, ילדים נוטים לפעמים לעמוד מעל הכיסא ולא לשבת (לנוח עליו). גם כאן, צריך לעודד אותם לשבת על הכיסא בנוחות ולייצר תנועת דחיפה עם הרגליים. ברגע שהילד או הילדה לומדים לשבת על הכיסא נכון ולצבור מהירות, חשוב לעודד אותם להרים רגליים כדי שילמדו לאזן את עצמם (ממש כמו ברכיבה על אופניים). אתגר שלישי – פניות חדות:לחלק מהילדים יש נטייה לסובב את הכידון בחריפות תוך כדי תנועה. זו כמובן פעולה שגויה, ויש צורך להתרגל לפנייה באמצעות הטיית הגוף והמשקל במקביל לתזוזה עדינה של הכידון. כדאי ללוות את הילד או הילדה תוך כדי פנייה כדי לעזור להם להבין איך עושים זאת ולהתרגל לתחושה. בנוסף, יש ילדים שמזיזים את הכידון ימינה ושמאלה בתנועות מהירות וקטנות תוך כדי רכיבה בקו ישר. אין בכך סכנה מיוחדת כל עוד הם יכולים לבלום נפילות באמצעות הרגליים, אבל זו תנועה מיותרת שכדאי לעודד את הילד או הילדה להימנע ממנה. אם הם אומרים שזה נועד לשמור על יציבות – כדאי להסביר שלמרות שזה יישמע להם מוזר, האיזון יגיע מהגדלת התנופה ולא מהזזה של הכידון. אתגר רביעי – עצירה:האתגר האחרון, ואולי הקשה ביותר באופני האיזון, הוא ללמד את הילד או הילדה לעצור. לא עם הרגליים, אלא עם מעצורי היד. בתור התחלה, בקשו מהילד או הילדה להניח את כפות הידיים על המעצורים וללחוץ עליהם בזמן שהם יושבים על האופניים (לא תוך כדי תנועה), כדי להתרגל לפעולה. בזמן רכיבה חשוב להזכיר ללחוץ על מעצורי היד כדי לעצור ולהעיר לילד או הילדה אם הם עוצרים עם הרגליים. גם אם זה יקח קצת זמן – כל עוד תקפידו להזכיר, הם כבר ילמדו לעצור נכון. מתי לעבור לאופני פידול? עברתם את שלבי האימון והילד או הילדה שולטים באופן מושלם באופני האיזון? קודם כל, החמיאו להם על המאמץ וההתמדה שהם הפגינו עד כה. לפני שתעברו לאופני הפידול – ודאו שהשליטה היא מלאה, ובעיקר הקפידו על עצירה נכונה עם מעצורי היד בלבד. זה יקל עליהם מאוד בהמשך. אם הילד או הילדה מילאו את כל השלבים וצלחו את כל האתגרים – זה הזמן לעבור לאופני הפידול (או להחזיר את הפדלים, אם עשיתם את התהליך באמצעות אופני רכיבה ראשונה ללא פדלים). רכיבה עם פדלים ב-3 שלבים הגיע הרגע שלו חיכינו כל הזמן – תחילת רכיבה עם פדלים! כשבוחרים את אופני הרכיבה הראשונה, חשוב לוודא שהם מותאמים למידות הגוף של הילד או הילדה, ורצוי שיהיו כמה שיותר קלי משקל. הורים רבים מחפשים אופניים מעט גדולים יותר שניתן יהיה "לגדול אליהם" – אבל אנחנו ממליצים בחום להימנע מזה. חשוב לזכור שאופניים גדולים מדי עשויים לדרוש מהילד או הילדה מאמץ לא סביר שיגרום להם לחוסר נוחות, לנפילות מיותרות ולרתיעה כללית מרכיבה. במקום לקנות אופניים גדולים מדי, אנחנו ממליצים לבחור באופניים שמאפשרים שימוש לטווח רחב יחסית של גבהים. בנוסף, אנחנו ממליצים להשתמש באופניים עם מנגנון גלגל חופשי שמאפשר לסובב את הפדלים אחורה. ראשית, זה מאפשר לילד או הילדה להכין את הפדלים לפוזיציה הנכונה. שנית, הרבה פעמים בתחילת הלמידה הילדים טועים ומסובבים את הפדלים אחורה במקום קדימה. אם לא יהיה לאופניים מנגנון גלגל חופשי – האופניים ייעצרו, הילדים יחוו תסכול והסיכוי לנפילה יגדל. אחרי שמצאנו את אופני הילדים המושלמים, בואו נתחיל עם שלושת השלבים לרכיבה נכונה. שלב ראשון – כיוון האופניים במעבר לרכיבה עם פדלים צריך עדיין להשאיר את המושב נמוך, אבל להעלות אותו מעט מעל למה שהילד או הילדה התרגלו באופני האיזון. כפות הרגליים צריכות עדיין לגעת בקרקע באופן מלא, אך חשוב לוודא שהברך תהיה ישרה ולא מכופפת כדי ליצור תנועת פידול יעילה וטבעית יותר. ככל שהילד או הילדה יתקדמו ברכיבה, מומלץ להעלות את המושב גבוה יותר – עד שרק אצבעות כף הרגל יגעו בקרקע. זה יאפשר פידול יעיל יותר, אבל קחו את הזמן ואל תמהרו להגביה את המושב יותר מדי בבת אחת. שלב שני – ישיבה ובניית מומנטום בתחילת הרכיבה הילד צריך לדחוף את עצמו (כמו באופני איזון) כאשר הרגליים מאחורי הפדלים. כדאי לעשות זאת עם שתי רגליים, אך ניתן גם עם רגל אחת. לפעמים זה יהיה קשה ליצור את המומנטום הראשוני עם הרגליים בלבד, וזה הרגע שלכם כהורים לתת את הדחיפה הראשונה על ידי תמיכה מהגב או הצוואר או באמצעות החזקת המושב מלמטה. השלב הזה נועד כדי להתרגל לאופניים ולייצר איזון לפני שמתחילים ממש לפדל. שלב שלישי – העברת הרגליים לפדלים זה השלב שבו הקסם קורה. ברגע שהילד או הילדה צוברים מומנטום, זה הרגע להעביר את הרגליים אל הפדלים ולהתחיל לפדל. הסוד הוא להגיע לשלב הזה עם יכולות תאוצה מדחיפה ואיזון, ואם הן קיימות – לרוב תוך כמה תרגולים הילדים ילמדו כיצד לשלב גם את הפידול. השיטה האלטרנטיבית לחלק מהילדים יהיו נוח יותר לאחד את השלב השני והשלישי לפעולה אחת - ולמעשה להתחיל את הרכיבה באופן דומה לזה שעושים רוב המבוגרים. בשיטה הזו יושבים על האופניים כאשר הרגל החלשה על הקרקע והרגל החזקה על הפדל. כפי שתראו בסרטון כאן למטה, הרגל החלשה משמשת למתן דחיפה קלה והרגל החזקה מתחילה את הפידול. זו שיטה מעט מורכבת יותר שדורשת תיאום טוב בין הרגליים. לכן היא תתאים בדרך כלל לילדים שמתחילים ללמוד בגיל בוגר יחסית, או לילדים שכבר התחילו לפדל וכעת רוצים לשפר את היכולות שלהם. עם זאת, אתם בהחלט יכולים להציע גם לרוכבים סופר צעירים לנסות אותה - ייתכן שהם דווקא ימצאו אותה נוחה יותר. אתגרים ותרגולים נוספים כאמור, לכל ילד וילדה יש את זמן הלימוד האישי שלהם. התהליך יכול לקחת כמה דקות, אבל גם אם נקפיד על כל השלבים – לחלק מהילדים זה יקח גם שבועות או חודשים. שימו לב למצבים הבאים ולפתרונות שקיימים עבורם. אתגר ראשון – הילד מתקשה לאזן את עצמו ולסובב את הפדלים בו זמניתהרבה ילדים וילדות מתקשים בהתחלה להניח את הרגליים על הפדלים לאחר התאוצה הראשונה. התגובה תהיה בדרך כלל הפניית המבט כלפי מטה ועצירה – מה שמקשה כמובן על האיזון. חשוב לזכור ולהסביר לילד שאופניים הרבה יותר יציבים כאשר הם בתנועה, ועל כן אם הוא מתקשה – ההמלצה היא לדחוף אותו בעדינות מהגב או מהעורף תוך שהוא שומר על איזון. כך נוכל לאפשר לו זמן ארוך יותר להניח את הרגליים על הפדלים בצורה נכונה. יש לחזור על התהליך מספר פעמים עד שהילד או הילדה יתרגלו. אתגר שני – הילד מתקשה לפדל קדימהילדים רבים מתקשים להבין את תנועת הפידול הנכונה. הם מצליחים לאזן את עצמם ולהעביר את הרגליים לפדלים, אבל לא מצליחים לייצר את התנועה הסיבובית. למעשה, פעמים רבות התנועה הטבעית להם תהיה דווקא לסובב את הפדלים אחורה. ייתכן גם שתראו שהילד מסובב את הפדלים קדימה, אחורה ושוב קדימה. גם במקרה הזה, אנחנו ממליצים לתמוך את הילד תוך כדי תנועה ולעודד אותו לסובב את הפדלים תוך כדי. אם זה לא עזר, כדאי מאד לייצר "טריינר" שיאפשר לילד או הילדה לשבת על האופניים ולפדל בלי שהם זזים. בקשו מהילד לשבת על האופניים, החזיקו אותו בצורה יציבה והרימו את הגלגל האחורי בלבד. כעת, בקשו ממנו לפדל כדי שיבין את התנועה הנכונה. מומלץ לעשות זאת יחד עם מבוגר נוסף אם ניתן. זה אימון שאמנם קשה לבצע לאורך הזמן, אבל הוא מאוד אפקטיבי ובדרך כלל כמה תרגולים יעשו את העבודה. דרך נוספת להתמודד עם אתגר הפידול היא שימוש במוט מייצב שמתחבר לאופניים. עם זאת, אנחנו מאמינים שאם עושים את התהליך נכון ומדויק, ואם התחלתם עם אופני איזון איכותיים, לא תצטרכו לעשות בו שימוש. יאללה, צאו לדרך בסופו של דבר, זכרו שללמד את ילדכם לרכוב לא חייב להיות דבר מסובך או מלחיץ. 10 דקות, שבוע או חודשיים – באמצעות הטיפים שנתנו במאמר, ילדים לומדים לרכוב. אבל כמו בכל דבר אחר, הקטנים שלכם ילמדו את הכישורים החדשים וישלטו בהם כאשר הם יהיו בשלים לכך. שמרו על סבלנות והקפידו על חיזוקים חיוביים, זה הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות כדי להביא להצלחה משותפת שלכם ושלהם!

איך לבחור אופניים לילדים

מאמר: איך חזרתי לאהבה הישנה שלי

שיתוף

קודם

איך חזרתי לאהבה הישנה שלי

מאת: יואב ברמן אדר

אבא של יהונתן ורוכב אופניים מושבע

אני מבטיח לכם שכל מה שתקראו כאן מבוסס על סיפור אמיתי לחלוטין. בלי הגזמות, בלי דרמה מיותרת ובלי תוכן ממומן. פשוט אבא, ילד ואופניים. אז איך הכל התחיל, ואיך חזרתי לאופניים בזכות יהונתן?

לפני שיהונתן נולד, בסוף 2019, אני יכול להעיד על עצמי בכנות שהייתי מכור לכל מה שקשור לאופניים. רכבתי ארבע עד חמש פעמים בשבוע, חייתי מרכיבה לרכיבה, והדבר העיקרי שעניין אותי בחיים היה אופניים.

חודשיים לפני שיהונתן נולד יצאתי לטיול השנתי במורזין. נפצעתי, התבכיינתי, חזרתי לארץ, המשכתי להתבכיין – ואז הגבר הקטן שלי נולד. מאותו רגע האופניים נעלמו מהחיים. הולדת הילד הראשון, הקורונה והחיים עצמם גרמו לי להתרחק לאט לאט מהרכיבה ומהאהבה הגדולה.

לפני כשנה וחצי, כשיהונתן היה בן ארבע וחצי, התחלתי – כמו כל אבא עייף – לרוץ אחריו ולנסות ללמד אותו לרכוב בלי גלגלי עזר. זה היה מאתגר, בעיקר עבורי, אבל הוא תפס את זה מהר מאוד. הוא רכב על אופני BMX פשוטים, כבדים ולא ממש יפים; לא ייחסתי לכך חשיבות מיוחדת ואפילו קצת הדחקתי את הנושא.

אחרי כחודשיים, בביקור אצל הוריי, משהו השתנה. לקחתי מאבא שלי זוג אופניים, ירדנו לגינה, ופתאום מצאתי את עצמי רוכב אחרי יהונתן. רכיבה פשוטה, בלי מסלול ובלי שעון, רק שנינו. ואז יהונתן שאל אותי שאלה אחת פשוטה: "אבא, למה אנחנו לא רוכבים ביחד?" זו הייתה השאלה שהחזירה לי אהבה ישנה ושינתה לנו את החיים.

נזכרתי שראיתי פרסום של חברה שמתמחה אך ורק באופני ילדים. התקשרתי, הגעתי וקניתי. לא האמנתי עד כמה אופניים שמתאימים באמת לילד יכולים לשנות את החוויה. הרכיבה של יהונתן השתנתה לחלוטין, ולא נותרה לי ברירה אלא לקנות לעצמי אופניים ולחזור לרכוב.

מאז, בכל סוף שבוע, בלי יוצא מן הכלל, אנחנו ביער. זה התחיל בפארק הירקון, עבר לבן שמן ומשם המשיך להתפתח. יהונתן נרשם לחוג, הכיר חברים בגילו, התחיל לקפוץ, ובדרך מצא לא מעט דרכים לבזבז לי את הכסף על בגדי רכיבה ואביזרים.

היום הרכיבה היא כבר מזמן לא רק ספורט – היא השפה שלנו. הזמן שבו אנחנו מדברים בלי מילים, צוחקים, נופלים, קמים וממשיכים קדימה. יהונתן גדל על האופניים, הביטחון שלו עולה מרכיבה לרכיבה, והאהבה שלו לתחום רק הולכת ומעמיקה.

אני כבר לא מחפש לברוח לרכיבה לבד. להפך – אם הוא קולט שאני יוצא בלעדיו, זה פשוט לא קורה. כי הרכיבות האלו הן לא שלי, הן שלנו. אלו הזיכרונות שנבנים עכשיו, השבילים שהוא עוד יזכור כשיגדל, והדרך שבה האהבה הישנה שלי לאופניים קיבלה משמעות חדשה לגמרי.

בסוף, לא חזרתי לאופניים. חזרתי אליהם דרך הבן שלי. וזו כנראה הרכיבה הכי טובה שעשיתי בחיים.

מאמרים נוספים

פאמפטרק עם ילדים: איך מוצאים פעילות חוץ בעולם של מסכים?

גילוי נאות לפני שמתחילים: אני וזוגתי הורים צעירים. אצלי אופניים תמיד היו חלק מהחיים; אני מגיע מעולם הרכיבה עם ניסיון עשיר ברכיבה והדרכת ילדים - כך שחברים שלנו בטח מחייכים עכשיו ויודעים בדיוק מאיפ...

לקרוא עוד

אופני איזון (1.5-4)

רכיבה ראשונה (3-6)

אופני הילוכים (5-13)

צעדים ראשונים (9-24 חודשים)

12 אינץ'

14 אינץ'

16 אינץ'

18 אינץ'

20 אינץ'

24 אינץ'

26 אינץ'

האופניים שלנו

איך לבחור אופניים לילדים

קסדת אופניים לילדים woom READY

320.00 ₪

פנס לקסדת woom READY

80.00 ₪

סלסלת woom POP

150.00 ₪

סיכות לסלסלת woom POP

40.00 ₪

פעמון woom

45.00 ₪

זוג פנסים woom

150.00 ₪

בקבוק מים (כולל מתקן) woom

120.00 ₪

מגני בוץ לאופני woom

190.00 ₪

סבל לאופני woom

165.00 ₪

כפפות רכיבה לילדים woom TENS

120.00 ₪

פנימית לאופניים woom GO / EXPLORE / ORIGINAL X Schwalbe

40.00 ₪

פדלים לאופני woom GO / EXPLORE / OFF

65.00 ₪

בקבוקון צבע לטאץ' אפ - woom

60.00 ₪

גריפים לאופני FROG

75.00 ₪

פנימית לאופני Early Rider

40.00 ₪

צמיג לאופני woom GO / ORIGINAL X Schwalbe

100.00 ₪

גריפים לאופני woom OFF

100.00 ₪

חבק למוט אוכף לאופני woom

40.00 ₪

פנימית לאופני woom OFF X Schwalbe

45.00 ₪

מגביל היגוי לאופני woom

40.00 ₪

רבי מכר

320.00 ₪

80.00 ₪

150.00 ₪

40.00 ₪

45.00 ₪

150.00 ₪

120.00 ₪

190.00 ₪

165.00 ₪

120.00 ₪

רגע של איזון ואיך מגיעים אליו

גלגולם של אופניים

הדרך לגן לא חייבת להיות סיוט

אוטובוס אופניים - מה זה, ולמה זאת הדרך הכי טובה להגיע לבית הספר?

איך לבחור אופניים לילדים

כל אחד יכול להרכיב אופניים?

המדריך המלא ללימוד רכיבה על אופניים

איך חזרתי לאהבה הישנה שלי

פאמפטרק עם ילדים: איך מוצאים פעילות חוץ בעולם של מסכים?

ממשיכים במסלול – שנתיים ל-BIKES4KIDS

משהו שהוא רק שלנו

טיול שטח משפחתי בכפר גליקסון: איך נסענו לפגוש סוסים – ומצאנו את עצמנו תקועים בבוץ

מעכו לנחל נעמן - שביל אשר

פארק רכבת העמקים - אופניים ונוסטלגיה

הרפתקה בשטח – איך עושים מסלול של "גדולים" עם ילד קטן ונהנים

יוצאים לרכיבה על הגשר התלוי בעמק הארזים, והפעם עם אופני איזון