טיילת עכו ומצודה צלבנית באופניים עם ילדים

בתור אמא, אני אוהבת לחפש מסלולים שאני יודעת מראש מה נקודת ההתחלה שלהם אבל גם יודעת מהי נקודת הסיום. זה לא שאני לא אוהבת הרפתקאות, אבל כשאני עם הילדים אני תמיד מעדיפה "ללכת (או לרכוב) על הצד הבטוח".

 הפעם אספר לכם על מסלול אופניים עירוני, המשלב טיילת, טבילה בים וביקור במצודה צלבנית.

המסלול היה חלק מחופשה משפחתית של כמה ימים באזור הגליל המערבי היפה. חופשה שבמהלכה ראינו הרבה חורש טבעי, הלכנו בתוך כמה נחלים, קטפנו ליצ'י ופסיפלורה ואת היום האחרון ייעדנו לטיול אופניים אורבני לאורך טיילת עכו והעיר העתיקה.

כרגיל, סחבנו איתנו ברכב את האופניים של הילדים לטיול בצפון, ורק חיכינו להזדמנות שבה נוכל לארגן את היום באופן כזה שאחד מההורים יעשה עם הילדים מסלול אופניים וההורה השני יפגוש אותנו עם הרכב בנקודת הסיום של המסלול.  

לאחר ניפוח הגלגלים למשמע קצב אחת.. שתיים... שלוש... מאה (וראו סרטון הדגמה) זה הזכיר לי איך כשלמדתי פעם קורס החייאה הסבירו לנו שצריך תוך כדי לשיר בלב את השיר Staying Alive של הבי ג'יז כי הקצב שלו מגיע לכ-100 ביטים בדקה. ניפוח גלגלים הוא קצת כמו החייאה לאופניים בכל פעם מחדש. והנה אנחנו מוכנים לצאת לדרך - רק אני והילדים.

התחלת המסלול - בעכו הרחוב המרכזי שמוביל אל הטיילת הוא שביל אופניים

התחלנו את המסלול ברחוב חטיבת גולני, הנקודה הזו היא אמצע של שביל אופניים שמתחיל כמה קילומטרים קודם לכן, קרוב לתחנת רכבת עכו וממשיך עד הטיילת לאורך חוף הים, משהו כמו קילומטר אחד בתוך השכונות של העיר. אחרי המקטע של הטיילת שהוא מקסים ונוח לרכיבה, שאר המסלול עד העיר העתיקה ונמל עכו אינו מסומן כשביל אופניים אך מאפשר לרכוב על מדרכה די רחבה ולחנות בסופה את האופניים במקום מסודר. סך הכל אורך המסלול כ-4 קילומטרים.

הרכיבה בטיילת עצמה אורכת כעשרים דקות בקצב איטי למדיי, עם עצירות שתייה מרובות (37 מעלות כבר אמרנו?) ומדי פעם מנוחה בנקודות נוף שונות. למשל פסלון הלב שהוצב שם כאילו הוא קורא לנו לעצור לעשות איתו תמונה:

או האנדרטה שמוצבת בנקודת תצפית על הטיילת לזכר 12 הנופלים במבצע הפריצה לכלא עכו שבוצע על ידי לוחמי האצ"ל לפני קום המדינה (י"ד באייר תש"ז, 4.5.1947): 

אם כבר עצירה אז איך לא? לטבול רגליים במים! 

כמה מטרים ליד האנדרטה יש מדרגות ירידה אל החוף, הים היה סוער ולא הבאנו איתנו בגדי ים, אבל זו לא סיבה לוותר על הים כי אנחנו הירושלמים לא מפספסים שום הזדמנות לטבול קצת את הרגליים במים.

אחרי כעשרים דקות של מסלול ישר ורחב בטיילת (לאורך רחוב ההגנה) ובלי לחשב את כל העצירות שבדרך, הגענו לפנייה לכיוון רחוב שלמה בן יוסף. שביל האופניים מפסיק כאן אבל עדיין מתאפשר לנו לרכוב לאורך הדרך די בנוחות עד חומות העיר העתיקה של עכו.

 רכיבה של עוד כ- 10 דקות ואנחנו כבר מגיעים ללב העיר העתיקה. אבל רגע - רכבנו, לא מגיעה לנו עוד עצירה? 

סטייה מהמסלול לטובת - איך לא? הפסקת אוכל 

כמובן שאי אפשר לטייל כמשפחה בלי עצירות אוכל ומומלץ ששתי הקטגוריות של ארוחה וקינוח יהיו בנפרד כדי למשוך עוד קצת זמן ביחד ולהעסיק את הילדים בין תחנה לתחנה. אנחנו בעכו - אז לא ננגב חומוס? סטינו קצת מהמסלול לעיר העתיקה והגענו לחומוס אבו-חסן שהיה טעים, זול ומפנק. לאחריו קינחנו בבית המלבי המשובח בתוך השוק העכואי כדי לתדלק קצת את האנרגיות אחרי המסלול המפרך (או הקליל, תלוי את מי שואלים). רעבים?

יורדים מהאופניים ויורדים מתחת לאדמה לאטרקציה מיוחדת במינה 

הגענו ליעד הבא שלנו, גולת הכותרת של היום הזה - ביקור במצודת האבירים הממוקמת ברחוב ויצמן 1. לצד מנהרת הטמפלרים, המצודה נמנית על אתרי התיירות המרכזיים של עכו. שניהם יעדים מאוד מומלצים, אך אולמות האבירים קיבל ציון קצת יותר גבוה בגוגל וגם היה נראה לנו שיהיה יותר קל להשאיר שם את האופניים נעולים ולכן בחרנו ביעד הזה  - לא הצטערנו על כך! מתחת למצודה מהמאה ה- 17 שנבנתה על ידי השליט העות'מני אחמד אל ג'זאר, נמצאו שרידיה של מצודה הוספיטלרית מתקופת הצלבנים (אי שם במאה ה- 11 לספירה).

הביקור באולמות טומן בחובו קסם וחידה, עם עשרות תחנות של פעילות לילדים וקטעי שמע שמובילים אותם בנבכי המצודה (ולא נגלה לכם איך לשחרר את הנסיכה חבצלת). בילינו במקום כשעתיים וחצי ויצאנו עייפים אך מרוצים מאוד. 

לסיכום, עכו היא עיר נמל ועיר תיירות שלא נס ליחה. אנחנו לגמרי ממליצים לשלב ביקור בעיר עם מסלול אופניים מהנה שעוצר בכל התחנות היפות של העיר!

לצפייה במפה ולהורדת קובץ הניווט שלנו לחצו כאן.